• ofir amsallem

דיסקו טוקיו

Updated: Jun 14

דיסקו טוקיו, איזה כיף שיש מסעדות שנשארות עם הקונספט השווה שאליו הן כיוונו בהקמה של המסעדה.

דיסקו טוקיו היא בעצם מסעדה אסייאיתית שחולקת כניסה משותפת עם הרצל 16 (בר חמוד ומגניב שאליו לא ניתן להזמין מקום).



לדיסקו הגעתי לפני מספר שבועות והתיישבתי על הבר ככה ניתן לראות כיצד הטבחים עובדים וחוץ מזה זה תמיד טוב להיות קרובה לצלחת.

לראשונה הזמנו את הטרטר בקר עם איולי צ׳ילי וטוויל של תפוח אדמה. הטרטר היה מאוזן בטעמים מלוחים, חריפים ומעט חמוצים. האילוי היה חרפרף והטוויל היה ספוגי ולא נעים במיוחד לאכילה.



עוד הזמנו את התמנון שמגיע על קרם דלעת יפני ואצות נורי. התמנון היה עשוי מעולה לא לעיס ונימוח בפה, לעומת זאת הקרם דלעת הרגיש כמו מרק כתום שנכנס לכל בית ישראלי ממוצע בזמן החורף והאצות לא תרמו הרבה למרקם או לטעם.



מנה נוספת שהזמנו היא פטריות שיטאקי ויער עם רוטב יוזו (פרי הדר יפני) וחמאה ולקישוט חלמון כבוש. לפטריות היה טעם חורפי ופטרייתי (אבל בצורה הטובה של המילה) הרוטב ציפה את חלל הפה ונתן חשק לשתות אותו מכוס, החלמון היה חמים ונעים ונתן סיומת שומנית שהיא לא פחות ממשולמת לכל המנה.



לאחר שהפכתי לצימחונית בחלק מהארוחה הרגשתי רע עם עצמי והייתי חייבת בשר.

הזמנו את הברווז, עם אטריות אודון, קונסומה (ציר) ברווז ושאר ירקות. מה שידסקו טוקיו לא מגלים לסועדים שהמנה היא בעצם סוג של ראמן משודרג ולמען האמת יותר טעים מרוב הראמנים הבינוניים ומטה שאנו אוכלים בארץ. המנה מגיעה עם הוראות אכילה מצד השףֿ/מלצר תלוי איפה התיישבתם. המנה גרמה לי לבצע קולות שמסתבר שביפן זה מותר ואף רצוי תוך כדי לגימת הראמן אכילת האטריות והכל תוך כדי התאמנות עם צ׳ופסטיקס והריסה של כל טיפת נשיות שעוד הייתה לי עד אותו רגע.



אומנם הנשיות שלי הלכה לכמה רגעים אבל היא חזרה נורא מהר לקינוח, הזמנו את הקרמל מלוח, פונדנט סויה, קרם וואסבי וטוויל (עוגייה) קקאו.

הקינוח היה נחמד והיה נדמה שטבלו את הקינוח באבקת וואסבי, הקינוח היה אחר משאר הקינוחים שאנו למדנו להכיר במסעדות ולוקח זמן לאהוב אותו .

לסיכום איו ספק שאחזור לידסקו טוקיו אם זה בגלל האוכל המחירים הסבירים והשירות.

שוב פעם קבוצת r2m הצליחה להעמיד סטנדרטים גבוהים לשאר המסעדות בסביבה.